דימונה פעמיים כי טוב …

הי חייכו … מחשבות בדרך …

13/2 ההצגה "מאז ומעולם" / תיאטרון דימונה

16/2 המירוץ DMR אתגר במדבר 

איך זה נקרא כשהעבר וההווה נפגשים? יש לזה שם?

השבוע פגשתי את העבר שלי וישבתי איתו לצפות בהצגה, פגשתי את ההווה שלי ויצאנו לרוץ יחד …

ידעתי שבסה"כ יש שלום בין השתיים האלה … זו אני זו אני … אבל לא הפגשתי ביניהן באופן רשמי אף פעם (למען האמת … הרבה מאלה שמכירים אותי מהשנים האחרונות בכלל לא במודעות שיש אותי אחרת לגמרי… אחרת, לא לגמרי. נסחפתי)

את ההצגות של תיאטרון דימונה אני מזהה גם בלי לקרוא לפני.

התפאורה, המוסיקה, הבימוי, המתח בין כל השחקנים והדמויות שהם, כולל שחקן הוידאו ארט סמן הזיהוי של אורי מאז ומתמיד… כאילו שהוא עצמו זוכה להיות על הבמה דרך הוידאו-ארט השזור באופן מופתי!

אני (מאז)… בני ביטון, גלית והבה שאשא ואורי וידיסלבסקי

המחזה "מאז ולעולם" מאת תאיר סיבוני. תאיר עבודה טובה! ובכל זאת … ובגלל ההיכרות העמוקה שלי עם עולם התיאטרון, נעמה שפירא הדרמטורגית … איך אני אכתוב את זה … לא רק עשתה הגהה … נראה לי הפיסקה הבאה תדע להסביר מה היא דרמטורגיה טובה:

המחזה הזה מדבר את מה שמסדרונות התיאטרון בדימונה דוממים כבר הרבה שנים, על קרש החיתוך המחזה פורס לפרוסות דקות את הקונפליקט בין הפרובנציאלי ל#פוסטמודרני. 

אני אגלה שגם בסיומו הקונפליקט נותר בעינו, אבל כולנו עוברים תהליך של התפתחות והתפכחות, יחד עם הדמויות אשר מקריבות קורבנות כדי להתגבר על גשרים שבורים מעל תהומות של בורות וחוסר יכולת למצוא את הדרך לתיווך ראוי. 

הישיבה על הכסאות הכי נוחים שיש בתיאטרון (בארץ… בוודאות)… בתור האני של היום עם האני של מאז … מציצה מבעד לכתף… זו הייתה סגירת מעגל עבורי. 

פגשתי אנשים שהיו לי משפחה, שמחתי שמחה כנה לראות את התיאטרון מלא, לחוות חוויה לא מתנצלת דרך אמנות הבמה שאני מאמינה בה וביכולת שלה להיות בועה של הסכמה לחיים שונים יחד. (משפט מורכב, כדאי לקרוא שוב).

תודה לצוות התיאטרון המוכשר על העשייה! מי שעוד לא ראו .. עופו לראות!

טכניקה … איפה הידיים שלכם אנשים?!

מספר ימים אחרי שבתי לדימונה להזנקה של מירוץ ה DMR המאתגר שאני מרגישה חלק ממנו ומההתפתחות שלו בשנים האחרונות. 

הפעם.. הצבתי יעד של 30 ק"מ כחלק מתוכנית אימונים לאולטרה שכבר הספיקה להשתבש אי שם ב 071023 … וביננו?! עוד לא חזרתי ואולי גם לא אחזור למה שתוכנן עד ה 061023 … 

והנה אני .. האני של היום

בחולצת HUG-YOUR-40'S

מכנס ספורט קצר

גרבי ברך – שהם גרבי לחץ שאני נאלצת לגרוב בעל כורחי … אבל זה הפך לסימן ההכר שלי… מיד אחרי הגולגול 🙂 

נעלי ה XERO שטח הקטלניות שלי

הקסקט – כי כובע עם גולגול כמו שלי … זה פחות …

הווסט – מצויידת בכדורי מלח, מסטיקים, קפה מרוכז עם סוויטנגו, קצת מים, נייר טואלט מחולק למקטעים, אוזניות, טלפון ותכנון לחטוף בתחנות מים – מים, כל תחנה שניה ותמר או שניים …

אה… וגם תקווה והתרגשות ופרפרים וחששות ולחץ … גם זה בווסט או בלב או במח … לא חשוב … הכל כל כך חשוב ולא חשוב ….(כמו השיר) 

אכן DMR זה אתגר, אתגר מנטאלי ופיזי, אתגר חברתי ותחרותי, אתגר של אסטרטגיה וחיבור

ההתחלה במירוץ מרגישה כמו נחשול שוחף, גם אם לא תרוצי… תתקדמי…

המון אנשים דוהרים קדימה, השביל צר מלהכיל… אז אין מה להשקיע אנרגיה … רק להזיז את הרגליים ולתת לריחוף לעשות את שלו…

זו תחושה אדירה שאת חלק ממשהו גדול ועוצמתי,

במירוצי השטח, בשונה ממרוצים עירוניים, די מהר מתחיל הדילול ואחרי כ 5 קמ את מוצאת את עצמך עם עוד כמה שהם הופכים המצפן שלך:

מצפן הכיוון – אני וניווט חחחח כל קשר מקרי בהחלט!

מצפן התחושה – יאפ! תחושה! זה חלק משמעותי מריצה, בטח ריצה בשטח מאתגר.

מצפן קצב – גם זה נמצא שם, יעילות בריצה חשובה מאוד למניעת פציעות, להנאה (!), לחלוקה טובה של הכוחות .. כן כן … 

מצפן מורכב והיו שם כמה שהרשימו מאוד וחיזקו את המצפן הזה – שירלי הייתה מדהימה! רצה יפה עם טכניקה טובה, נחישות והתמודדות עם קושי בהתאוששות מעוררת השראה. היה את אשר שהגיח כל פעם וחלקנו את אויר המדבר (את יכולה לעקוף… הוא אמר, ואני לא הבנתי… זה הקצב שלי עכשיו, כל השאר בתנועה משתנה סביבי)… את שניהם אני לא מכירה, אבל במירוץ יש חברות אחרת… אני אסביר:

נכון שהכרות רגילה זה – הי, מה קורה? שמי … ואז יש דקלום מאיפה אני מה אני עושה בחיים וכו …

אז במירוץ זה עובד אחרת – 

מבט, מנח פלג גוף עליון, טכניקת ריצה בעליה, טכניקת התדרדרות, אסטרטגיה הליכה/ריצה, קולות של אושר מהדהדות במשב הרוח כמו אבנים מתגלגלות (והייתה שם רוח!) 

זה בערך. נשמע הזוי? בואו איתי לריצה אני אשמח להדגים במה מדובר… 

והנה מתחילות לחוג המחשבות …

אני והמחשבות

בכל זאת … 30 קמ …

העסק שלי שהוא אני, HUG-YOUR-40’S

ההתפתחות והחיבורים – הליווי העסקי מנטאלי עם מיטל חיון, הסטודיו תחת מטריית המתנ"ס בהכוונה ואמונה של אידן אוסונה, החיבור החדש עם מרתון ישראל בניצוחו של עפר פדן… 

כל זה ובמקביל קבוצות הריצה וההליכה שהן השראה ומקור לרוב החלומות שאני מגשימה יום יום! 

מרוץ K2K שהשנה יש לי הזכות להיות חלק מהארגון בהובלתו של דייב

מותג "הפנסיה הבריאותית" … הרי אני 'סוכנת הפנסיה הבריאותית הראשונה בעולם' … אזזזזזז בקרוב המוצר חוזר כשהוא טוב יותר מדויק יותר ונכון יותר! 

פיתוח קורס מעשי להכשרת מדריכי פילאטיס במכללת K …

ויש עוד כל כך הרבה דברים … אפילו פודקאסט בדרך … אבל אני חייבת לעצור את החפירה הזאת כי הנה אני כבר ב 3 הק"מ האחרונים

וכואב, והדופק גבוה, והמצפנים מתחילים להשתגע, כל מצפן רוצה להיות זה שקובע 

ואני חייבת להחליט את ההחלטה שתיהיה הכי טובה 

וני בוחרת במה שהייתי מייעצת לכל מתאמנת (או מתאמן) שלי… וככה אני יודעת שזו העצה הכי טובה – מצפן התחושה – נשימה עמוקה, כבר אין לי אפשרות לטעות בדרך (מצפן הכיוון), הקצב כבר לא חשוב (מצפן הקצב), החלקים הקשים מאחוריי, ואני עם הפנים קדימה אל …. 

הצלם! ברור… אלא מה?! 

תמונת קפיצה … חובה

בסוף פגש אותי יניב (אבא של יהב), הוא עצר לשרוך שרוכים בנחשול ההוא בהתחלה .. ואני נשחפתי קדימה … 

ופגשתי את שירלי המדהימה (מצפן הקצב) וניגשתי אליה והחמאתי לה ופרגנתי לה כי היא תותחית על חלל! ואני … אני שמחה שיש נשים במרוצים מהסוג הזה במרחקים האלה … 

ופגשתי את אשר (מצפן הכיוון) – הוא אפילו שמר לי בקבוק מים … תודה אשר! 

פגשתי את יניב (רץ ההרים…) מיד אחריו פגשתי את דורון (אשת ריצת ההרים הישראלית!) 

ופגשתי אנשים מהאני שהייתי והאני של היום 

ו… שוב לא נשארתי … יוחאי ונועם תודה על ארגון מושלם של אתגר מדברי מדויק!

אה… והגעתי למקום 3 חחחח בקטגוריית גיל במקצה … אין הרבה נשים במירוץ כזה, ואני עושה כל מה שאני יכולה כדי להביא יותר ויותר נשים לתחום הריצה בשטח!

יש לי עוד כל כך הרבה לכתוב ולהגיד ולשתף
בואו…
אני מאמנת כל יום בסטודיו בכרמית

אני רצה עם קבוצת הריצה 

אני הולכת עם קבוצת ההליכה 

אני זמינה … בעיקר בואטס אפ 🙂 

עוד פרטים על ההההכככללללל – דברו איתי… נראה לי שיש לי את היכולת לסייע לכל אחד ואחת להתאהב בפעילות גופנית … כלשהי 🙂 אין לי סודות … יש לי קסמים

סתאאאאםםםםםםם …